שמש

 השמש

הטמפרטורה על פני השמש הא 5,785 מעלות קלווין ובמרכזה היא מגיעה ל15.7 מיליון מעלות. החום הרב השורר במרכז 

השמש מאפשר קיום תהליכם תרמו-גרעיני, שהם מקור האנרגיה לשמש. מסתה גדולה ממסת כדור הארץ פי 300,000 בקירוב. השמש סובבת סביב צירה אך היא אינה גוף קשיח, וזאת ניתן לראות בכתמי השמש, שהם תוצאה של פעילות 
מגנטית חזקה על פני השמש. צבעם כהה יותר מפני  השמש בגלל הטמפרטורה הנמוכה יחסית לפני השמש. 
גילה המוערך של השמש הוא 4.5 מיליארד שנה. היא נעה במסלול בגלקסיית שביל החלב במרחק של כ-26 אלף שנות אור
ממרכז הגלקסיה, ומשלימה סיבוב בכ-226 מיליון שנה.
כאשר מסתכלים על השמש רואים אותה במצבה כפי שהיה לפני כ-8 דקות בערך. הסיבה לכן היא המרחק הגדול שבין כדור  
הארץ לשמש, ועובדה שהאור נע במהירות סופית. לעתים מסתיר הירח את השמש מעיני צופים  הנמצאים על כדור הארץ. 

כדור הארץ

כדור הארץ

הוא כוכב לכת במערכת השמש,השלישי במרחקו מהשמש,וחמישי בגודלו בין הכוכבים,נוצר לפני כ4.54 מיליארד שנים 

וכ30-40 מיליון שנים אחר מכן רכש את הלווין הטבעי היחיד לידו,הירח.כמליארד שנים אחרי יצורתו הופיעו בו תאי חיים

הראשונים .כיום הוא הגורם  השמימי היחיד המוכר לאדם שעליו יש חיים כלשהו.

הוא כדור אלפיטי פחוס קטבים. כדור הארץ מסתובב סביב עצמו במהירות של חצי ק"מ לשנייה ונע סביב השמש 

במהירות של כ-29ק"מ לשנייה. כדור הארץ סובב סביב השמש במסלול אליפטי.

היממה מוגדרת בכדור הארץ על פי צפיית מהלך השמש בשמיים, כאשר מחזור אחד של התנועה היומית של השמש על פני כיפת השמיים.

מאדים

מאדים

השם מאדים מתייחס לצבע האדום של הכוכב, שמקורו בקרקע העשירה בברזל שהחליד. קוטרו של מאדים כחצי מקוטר כדור הארץ והוא משלים סיבוב אחד סביב צירו אחת ל-24 שעות ו27 דקות. למאדים רק רבע מפני השטח של כדור הארץ 

ומסתו היא רק עשירית ממסתו של כדור הארץ. כוח המשיכה על פני מאדים הוא כ-38% מכוח המשיכה על פני הכדור הארץ. פני מאדים מלאים במכתשים ומרבית הקרח בקטבים  הוא קרח יבש  הנוצר מקפיאת פחמן דו-חמצני. השינוי בגודלם

של המדבריות על פני מאדים ובצורתם, נעוץ ברוחות העזות המזיזות ענני חול גדולים ממקום למקום. 

האטמוספירה עליו דלילה מאוד וכמות המים בה נמוכה. במאדים נמצא גם ההר הגבוהה ביותר במערכת השמש, הר הגעש 

אולימפוס מונס- גובהו 27ק"מ. בנוסף על מאדים נמצא קניון ואליס מארינריס. 

בזמנים קדומים, כמות אדי המים באטמוספירה הייתה גדולה יותר, אלא שעקב מחסור באוקיינוס וצורות חיים שיקלטו את אדי המים והחמצן בקרקע של מאדים, העשירה בברזל, הברזל התחמצן ומכאן צבעו האדום של כוכב המאדים. 

משום שזמני ההקפה של מאדים וכדור הארץ סביב השמש מראים יחס הקרוב ל2:1 ישנה מחזוריות בהופעותיו ומשך הזמן ניתן לצפות במאדים מכדור הארץ. 

נפטון

נפטון

הוא כוכב הלכת השמיני במערכת השמש. הוא הקטן והמרוחק בין ארבעת ענקי הגזים והוא מסווג בתת-הקטגוריה ענק 
קרח בגלל  היותו מכוסה  בשכבת מים וקרח. נפטון, הקרוי על שמו נפטון, אל הים במיתולוגיה הרומית, נמצא בתהודה מסלולית עם כוכב הננסי פלוטו. נפטון דומה במידותיו לאורנוס, וצפיפותו היא הגדולה  שבין הצפיפות של ענקי הגזים.
במרכזו ישנה ליבה של ברזל וסיליקטים  ומסביבה שכבת קרח המכילה מים, מתאן ואמוניה וסביבה משתרעת האטמוספירה 
המכילה בעיקר מימן והליום, אך גם מתאן המעניק לנפטון את גוונו הכחלחל. לנפטון יש 13 ירחים ידועים. 

פלוטו

פלוטו

פלוטו הוא גוף טרנס נפטוני שהתגלה ב 1930 וכיום נחשב ככוכב הלכת הננסי השני בגודלו במערכת השמש.

לפלוטו חמישה ירחים, מיד לאחר שהתגלה כוכב הלכת שמיני נפטון, בשנת 1846 שיערו את קיומו של פלוטו,

ועלה הצורך להסביר חריגות לכאורה במסלולו. פלוטו קרוי על שם האל הרומי פלוטו. את השם פלוטו הציע ילדה בת 11

בשם ונטיה ברני. במשך 7 עשורים מפברואר 1930 ועד אוגוסט 2006 נחשב פלוטו לכוכב הלכת תשיעי והמרוחק ביותר במערכת השמש. פלוטו נחשב לקטן ביותר בין כוכבי לכת במערכת. בגלל זה ב24 באוגוסט 2006 הורד פלוטו ממעמדו

ככוכב לכת בעקבות הצבעה שהתקימה בוועידת האיגוד האסטרונומי הבינלאומי בפראג.



אריס

אריס

אריס הוא טרנס נפטוני באיזור הדיסק המפוזר שנצפה על ידי אסטרונומים מקליפורניה במצפה הר פלומר ותואר על ידיהם

"כגדול בבירור" מכוכב הלכת הננסי פלוטו. בהחלטת איגוד האסטרונומיה הבינלאומי מאוגוסט 2006 , הוא הוגדר ככוכב לכת ננסי. כוכב הלכת הננסי קרוי על שמה של האלה אריס מהמיטולוגיה היוונית אלת אי-הסכמה וחוסר הרמוניה.

משך הזמן בו אריס משלים את מסלולו הוא כ557 שנה והוא נמצא כעת כמעט במרחק האפשרי הגדול ביותר שלו מהשמש.



צדק

צדק

הוא כוכב הלכת החמישי מהשמש והראשון בקטוגורית כוכבי הלכת גזיים. הוא גם מסווג בתור קטגורית ענקי גז.

הוא כוכב הלכת בעל המסה הגדולה ביותר במערכת השמש, והוא עשוי בעיקר מגז.

צדק הוא בדרך כלל העצם הרביעי בבהירותו ברקיע, לאחר השמש, הירח, ונוגה, עם זאת בזמנים מסוימים מאדים

נראה יותר מצדק . ובפעמים אחרות צדק בהיר יותר מנוגה.

צדק מורכב מליבה סלעית קטנה יחסית המוקפת על ידי מימן נוזלי שמוקף במימן גזי. אין גבול או שטח פנים ברור בין פזות

שונות אלו של מימן.